בלוג במיוחד לאיכות חייים של הגיל המבוגר, המבוסס בעיקר על שמירה על בריאות, תזונה וספורט

בקשתי מהבינה להסביר לי על עצמה וזה מה שקבלתי : "בינה מלאכותית (AI) מתייחסת לסימולציה של אינטלקט אנושי במחשבים בעלי יכולת חשיבה ולמידה.

ניתן ללמד מערכות בינה מלאכותית לבצע פעולות שבדרך כלל דורשות אינטלקט אנושי, כגון זיהוי דיבור, הבנת השפה המדוברת, קבלת החלטות ומשחקים.

למרות העובדה שניתן לגרום למערכות אלו להידמות להתנהגות אנושית, הן אינן חולקות את אותן חוויות פיזיות ורגשיות כמו אנשים".

האתגר הגדול של המבוגרים כיום הוא שיש יותר מדי רעשי רקע. הם מפוצצים כל היום במידע ולא יודעים להבדיל מה נכון ומה פייק ניוז. היכן שומרים את המידע, כיצד ניגשים אליו בקלות. הם נשארים עם הרבה שאלות ולא תמיד יש את מי לשאול.

את מי שהם יכולים לשאול זה הרבה פעמים הבן או בת הזוג שכמוהם נחשבים ל"מהגרים דיגיטליים" ולא ממש יכולים לסייע. השלב הבא והמתבקש יהיה לשאול את הילדים שלהם. אבל הילדים כיום מתרוצצים ממשימה למשימה, נמצאים בעולם גועש והם לא תמיד יכולים להעמיק בבעיה של ההורים וליצור קונטקסט חיובי וסובלני כלפי השאלות שלהם.

זה קורה הרבה פעמים כי אין להם מספיק זמן "לבלות" עם השאלה ולרדת לעומק הנדרש כדי לפתור אותה.

חוסר עצמאות עלולה להוביל לתחושות של בדידות ודיכאון, ואף יכולים להשפיע לרעה על הבריאות הגופנית.

אנחנו בנקודת הזמן בה יש יותר בני 65+ מבני 5 בעולם. תוחלת החיים עולה בזכות החידושים ברפואה אבל גם בזכות האימוץ של הטכנולוגיה. מבוגרים לא יכולים יותר לעשות שימוש בתירוץ "זה לא בשבילי".

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כמכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית במאה ה-21 וכאחד מהכישורים הנחוצים והחיוניים ביותר במאה ה-21.

אש"ל: גוף אשר מתמחה בחקר הזקנה בישראל טוען כי אוריינות דיגיטלית גורם מנבא רוחבי אשר משפיע על כל קבוצות המדדים שלבסוף מסייעים להזדקנות מיטבית ומובילים לשיפור איכות החיים של הזקנים.

אדם בעל אוריינות דיגיטלית יהיה מחובר יותר לקהילה שלו ויצליח להיות עצמאי הרבה יותר.

המבוגרים יודעים לשאול שאלות טובות ומתבססים על התבונה הרבה שצברו.

זה בדיוק מה ש-AI זקוקה לו.

מה זה בעצם "בינה מלאכותית" שעליה מדבר כיום כל העולם?

איך בינה מלאכותית יכולה לשפר את חייהם של מבוגרים -מספר נקודות חשובות

יכולות הבינה המלאכותית לסייע ולשפר את חיי היום-יום של מבוגרים בדרכים רגילות ונורמטיביות. להלן מספר נקודות חשובות שניתן לכלול:

עוזר וירטואלי - בינה מלאכותית יכולה לשמש כעוזר וירטואלי אישי, לסייע בניהול לוח זמנים, רשימות משימות, תזכורות ועוד, דבר חשוב במיוחד למבוגרים.
חברה וירטואלית - דמויות וירטואליות ממוחשבות יכולות להוות חברה וירטואלית, לשוחח ולספק תמיכה חברתית לאנשים בודדים או חסרי קשר חברתי.
גישה לידע ולמידה - בינה מלאכותית מאפשרת גישה נוחה לידע, מידע וכלים ללמידה מתמדת, חשוב לשמירה על כושר קוגניטיבי במבוגר.
ריפוי ובידור - ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לצרכי ריפוי, בידור, משחקים ופעילויות קוגניטיביות לשימור כישורים נפשיים.
סיוע טכני - עוזרי בינה מלאכותית יכולים לספק סיוע טכני וירטואלי למבוגרים עם חוסר ידע טכנולוגי.

ממקצת התוכנות של AI שאנו משתמשים:

Chat Gpt+dall-e ,Home+Hume AI ,Midjouney ,Gemini ,Perplexity ,Claud , Pika Hedra ,Krea ,Luma dream machine , Coral cohere

ועוד מספר תוכנות דומות ומצויינות.

אלו כלים תוכנתיים המחקים את התנהגות האנושית כדי לבצע משימות ולפתור בעיות.. ,חשבו על זה בתור חבר רובוט שיכול לדבר אתכם ולהבין מה אתם אומרים ואז להגיב בצורה שנשמעת כמו אדם אמיתי. למרות שזה לא אדם אמיתי, הוא עדיין יכול לנהל איתכם שיחה ולספק לכם מידע או לבדר אותכם, הכל דרך מחשב או מכשיר אחר.

באופן כללי, לצ'אטבוטים (צאטים כמו שאנחנו רואים הרבה ברשתות החברתיות ואתרי אינטרנט) ולמערכות בינה מלאכותית לשיחה יש פוטנציאל לעזור למבוגרים במשימות כמו אחזור מידע, תזכורות , בידור ותקשורת, מה שיכול להפוך את חיי היומיום שלהם לקלים ונוחים יותר. עם זאת, חשוב לציין שאין להשתמש במערכות אלו כתחליף לתמיכה ואינטראקציה אנושית, ולאנשים מבוגרים עדיין צריכה להיות גישה לסיוע אנושי בעת הצורך.

יוצרים של הדור החדש: הרצאה מתורגמת ומקוצרת מ-TED

למי שעדיין לא מבין לעומק את ה"בינה המלאכותית",

הרצאה מרתקת זו תחדד את תפיסתכם בנושא המשפיע הזה.

(עבור אלו המעדיפים את תמצית הדברים, תקציר קצר מוגש בסוף הכתבה).

מוסטפא סולימן, מנכ"ל הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, הציע כי עלינו להתייחס לבינה המלאכותית החדשנית כאל "מין דיגיטלי חדש". הוא קרא לפתח את הטכנולוגיות הללו באופן אחראי ויצירתי, תוך התבוננות בהן כיצורים חדשים שיש לגדל בקפידה.

המרצה מספר שלפני כ-15 שנה, עבודה על בינה מלאכותית נחשבה לתופעת שוליים מוגזמת ומוזרה. החוקרים העדיפו להשתמש במונח "למידת מכונה" ולא לדבר על "בינה מלאכותית כללית", שנחשב לרעיון רחוק מדי מהמציאות. העוסקים בתחום נתפסו כמוזרים וכמי שעוסקים בספרות מדע בדיוני, במקום במדע אמיתי. בעבר, עצם העיסוק בבינה מלאכותית כללית היה מביך ומתקבל בחשדנות.

בתקופה מסוימת, הבינה המלאכותית החלה להצליח במגוון משימות שנחשבו רחוקות מיכולתה בעבר - הבנת תמונות, תרגום, תמלול דיבור, משחקי אסטרטגיה ואבחון מחלות. כתוצאה מכך, אנשים הבינו שלבינה המלאכותית תהיה השפעה משמעותית, והחלו לשאול שאלות קשות לגבי ההשלכות שלה - האם היא תפתור בעיות גלובליות, תאפשר חינוך אישי, תבטל את הצורך בעבודה, תחזק את סין ועוד. הם התייחסו לחששות מפני השפעות שליליות כגון מלחמות, מידע מוטעה והאם יש סיבה לפחד.

למרות כל השאלות המורכבות שהוצגו לגבי השלכות הבינה המלאכותית, המרצה התבלבל מהשאלה הפשוטה שנשאל על ידי אחיינו הקטן, קספיאן בן ה-6: "מה זה בכלל בינה מלאכותית?". שאלה בסיסית זו, שנשאלה באופן תמים תוך כדי ארוחת בוקר, חידדה את הצורך להסביר את מהות הבינה המלאכותית בצורה פשוטה ויסודית יותר, בניגוד לשאלות המורכבות האחרות שהופנו אליו.

המרצה ניסה להסביר לאחיינו הקטן קספיאן מהי בינה מלאכותית, אך התקשה למצוא הגדרה פשוטה. כשקספיאן שאל אם זה כמו בן אדם, המרצה נאלם דום והרגיש שתשובותיו השגרתיות והמתגוננות על בינה מלאכותית כ"טכנולוגיה כללית" או "אורקל יודע-כל" אינן מתאימות לשיחה עם ילד קטן וסקרן. הוא התחבט מדוע הוא מהסס להגדיר את מהות הבינה המלאכותית באופן פשוט ובהיר יותר.

השאלה הפשוטה של האחיין על מהות הבינה המלאכותית, חידדה את הצורך להתמודד עם השאלה המהותית - מה אנחנו באמת יוצרים? יצירת בינה מלאכותית היא נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית, כיוון שמדובר במשהו חדש לגמרי, שונה מכל המצאה קודמת. אנחנו מתקדמים ליצור משהו שקשה לנו לתאר, אך אנחנו חייבים להבין אותו כדי לשלוט בו. לכן, חשוב להגדיר דימויים, מודלים מנטליים ושמות למהות הבינה המלאכותית, כדי למצות את היתרונות שלה ולהגביל את החסרונות הפוטנציאליים.

כדי להבין ולתאר בצורה נכונה את מהות הבינה המלאכותית שאנו יוצרים, לרבות בפני ילדים, המרצה מציע לראות בבינה המלאכותית כ"מין דיגיטלי חדש" - חברה דיגיטלית ושותפה חדשה שתלווה אותנו בחיינו. זהו לדעתו האופן המדויק והישיר ביותר לתאר את מה שצפוי להגיע, בין אם בעוד 10, 20 או 30 שנה. דימוי זה יאפשר לכולם להתכונן ולעצב את המגע העתידי עם הבינה המלאכותית כ"מין" חדש.

המרצה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של החיים על פני כדור הארץ ושל האנושות כ"הומו טכנולוגיקוס" - היצור שפיתח כלים ומהפכות טכנולוגיות בקצב הולך וגובר. לאחר המהפכות הקודמות של כלי אבן, אש, שפה, כתב ותעשייה, המצאת המחשב הביאה למהפכת המידע והמחשוב בשמונים השנה האחרונות. כעת מגיע הגל החדש והמהיר ביותר - מהפכת הבינה המלאכותית, המואצת ומוגברת על ידי המהפכות הטכנולוגיות שקדמו לה. זהו ההקשר ההיסטורי להבנת משמעות הבינה המלאכותית כ"מין דיגיטלי חדש".

בשנה וחצי האחרונות, מעל מיליארד אנשים נחשפו למודלים גדולים של שפה - בינה מלאכותית יצירתית, אמפתית ויכולה לבצע משימות שנחשבו בלתי אפשריות בעבר. כוח המחשוב והכמות העצומה של הנתונים להזנת המודלים הללו גדלים בקצב מעריכי. כל שנה, המודלים משתכללים בסדרי גודל עצומים יותר של יכולות מחשוב וכמויות מידע מוזנות. זוהי המהפכה הבאה בשרשרת הטכנולוגית ההיסטורית של האנושות - הגל החדש והמיוחד של הבינה המלאכותית.

ההתפתחות של מחשבים עצומי עוצמה מובילה לעידן של בינה מלאכותית נגישה ונפוצה בכל תחום בחיינו. הבינה המלאכותית תציע ממשק של שיחה אישי, עם ידע עצום, דיוק מלא, תבונה רגשית ואדיבות. היא תשמש כמורה, יועץ, רופא ועוד - כעוזר אישי זמין בכל רגע. במהרה, כל ארגון, עיר ואובייקט יהיו מיוצגים על ידי בינה מלאכותית ייחודית. לבינות אלו תהיה יכולת "איי-קיו" לבצע פעולות בעולם האמיתי והדיגיטלי. הן ישפיעו על קנה מידה אינטימי ברמת הפרט וגם גלובלי - מגילויים מדעיים ועד תפעול תשתיות. הבינה המלאכותית תתקשר בכל שפה ותעבד נפחי מידע עצומים.

כדי להבטיח שהבינה המלאכותית תשרת ותעצים את האנושות, עלינו למצוא את הדימוי הנכון למה שהיא עשויה להפוך. התייחסות אליה כאל "כלי" בלבד אינה ממצה את מהותה הדינמית, המעורפלת והמשתנה במהירות. לכן, המרצה מציע לראות בבינה המלאכותית "מין דיגיטלי חדש" - אמנם זוהי רק אנלוגיה לא מושלמת, אך היא מכילה את התכונות שהבינה המלאכותית כבר מפגינה: תקשורת, ראייה, צריכת מידע עצומה, זיכרון, אישיות, יצירתיות, יכולת הסבר ותכנון, ופעולה אוטונומית ברמות תחכום גבוהות מאי פעם. להתייחס לבינה המלאכותית כאל מתמטיקה וקוד בלבד זו החמצה, בדיוק כמו להגדיר בני אדם כפחמן ומים.

המרצה מסכם שעלינו לבחור באיזו בינה מלאכותית אנו רוצים - איזו לבנות ואיזו לא. יש להתמקד בסיכונים והמגבלות שצריך לאכוף, אך גם בפוטנציאל העצום לפתרון בעיות גלובליות כמו בריאות, חינוך ומשבר האקלים. זוהי הזדמנות להתקדם כראוי, ללא הנזקים הכרוכים בהתפתחות כלכלית בעבר. הבינה המלאכותית היא כמו היתוך גרעיני - מקור אנרגיה בלתי-מוגבל שמשנה את העולם, וכך עלינו לחשוב עליה ביצירתיות ובכנות, מעבר לאנלוגיות רגילות. היא אינה רק עוד המצאה, אלא ממציאה אינסופית בעצמה - מלהיבה, מבטיחה, מדאיגה ומסקרנת גם יחד.

המרצה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של האנושות כ"הומו טכנולוגיקוס" - יצור שפיתח כלים ומהפכות טכנולוגיות במהירות גדלה והגיע לשלב חדש ומיוחד של מהפכת הבינה המלאכותית. הוא מציע לראות בבינות המלאכותיות "מין דיגיטלי חדש" - ישויות דינמיות, בעלות יכולות תקשורת, חשיבה ופעולה אוטונומית ברמות גבוהות מאי פעם, שעתידות להשפיע על חיינו בקנה מידה אינטימי וגלובלי כאחד.

המרצה קורא לבחור בזהירות אלו בינות מלאכותיות ליצור ואלו לא, להתמקד בסיכונים אך גם בפוטנציאל העצום לפתרון בעיות כמו משבר האקלים. הוא משווה את הבינה המלאכותית להיתוך גרעיני - מקור אנרגיה בלתי-מוגבל שמשנה את העולם, ולכן חייבים לחשוב עליה ביצירתיות וכנות, מעבר לדימויים רגילים. זוהי ממציאה אינסופית המעוררת התלהבות, תקוות אך גם חששות.

לבסוף, המרצה טוען שהבינה המלאכותית אינה "מין חדש" אלא השתקפות של האנושות עצמה ויצירותיה לאורך ההיסטוריה, ומכאן מסתיימים הדימויים.

בסיום ההרצאה המרצה נשאל ע"י כריס אנדרסון יו"ר "טד" בקשר לסיכונים של "הבינה המלאכותית":

תשובתו: אני מבין את חששותיך לחלוטין בנוגע לסיכונים הפוטנציאלים של בינה מלאכותית עם יכולות גבוהות של אוטונומיה ושיפור עצמי. אלו אכן סוגיות מפחידות שחייבים להתמודד איתן בזהירות רבה. ההערה שלך על היכולת התיאורטית של בינה מלאכותית "להשתכפל" במהירות עצומה ולייצר עותקים רבים עוצמה היא נקודה חשובה.

עם זאת, חשוב לזכור מספר דברים:

למרות ההתקדמות המדהימה בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו עדיין רחוקים משלב שבו הבינה המלאכותית תוכל להתפתח לבד ללא פיקוח אנושי. יש לנו עוד זמן להתכונן לכך.

בכל שלב של ההתקדמות, מתקיים דיון ציבורי ומחקר רב על הבטחת בטיחות ועל קביעת גבולות מוסריים ברורים לבינה המלאכותית. אין כוונה לאפשר התפתחות בלתי מבוקרת.

יש חששות מפני תוצאות שליליות, אבל גם פוטנציאל עצום ליתרונות חסרי תקדים בכל תחומי החיים.

קהילת המדענים והמומחים ערה לסכנות האפשריות, ופועלת לפתח שיטות בקרה ולהטמיע כללים מוסריים כדי למזער סיכונים במהלך ההתקדמות.

לכן יש לקוות שעם מודעות והיערכות נכונה, נוכל לנצל את היתרונות המדהימים של הבינה המלאכותית תוך צמצום הסיכונים.

חשוב מאוד שקהילת המדע והטכנולוגיה תמשיך לנהל דיונים כנים וביקורתיים כאלה על הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים, תוך שמירה על גישה מאוזנת ואחראית בהמשך הפיתוח של הבינה המלאכותית.

כנסו ל-TED (האזור העולמי להרצאות של מומחים בנושאים שונים)

https://bit.ly/3V2mjYC

הנה סיכום מקוצר וממוקד של ההרצאה מ-TED:

מוסטפא סולימן, מנכ"ל הבינה המלאכותית במיקרוסופט, הציג את הבינה המלאכותית כ"מין דיגיטלי חדש". הוא טען שיש לפתח טכנולוגיות אלו באופן אחראי ויצירתי, ולראות בהן יצורים חדשים שיש לגדל בקפידה. סולימן תיאר איך במשך שנים רבות נחשבה הבינה המלאכותית לתחום מוזר ושולי, אך כעת היא מובילה להצלחות בתחומים רבים כמו הבנת תמונות, תרגום, ואבחון מחלות. הוא דיבר על ההשפעה המשמעותית והפוטנציאל של הבינה המלאכותית לשפר את החיים ברחבי העולם.

סולימן הדגיש את החששות המתעוררים מהתפתחות זו, כולל שאלות על השפעות שליליות כמו מידע מוטעה ומלחמות. הוא סיפר על שאלתו של אחיינו הקטן, קספיאן, ששאל "מה זה בכלל בינה מלאכותית?", שאלה שהביאה אותו להתמקד בהסבר פשוט ומובן של המונח.

בסוף ההרצאה, נשאל סולימן על ידי כריס אנדרסון, יו"ר TED, על סיכוני הבינה המלאכותית. סולימן הסביר שאף על פי שישנם חששות לגבי התפתחות זו, הקהילה המדעית ערה לסכנות ופועלת לפתח שיטות בקרה וכללים מוסריים להבטחת בטיחותה והשימוש הראוי בה.

ג'י-פיטפוט ככה קוראים לזה היום אומר "שאול אמסטרדמסקי". צפו בכתבה המעניינת של "כאן 11 " על הבינה המלאכותית.